גז"ד בעניינה של נאשמת שהורשעה בשוד

1.         העבירות בהן הורשעה הנאשמת והרקע של הדיון בפני:  

            הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בפני מותב אחר ביום 16.5.00, בעבירה של שוד על-פי סעיף 402 (א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977. על-פי עובדות כתב האישום בו הודתה הנאשמת, ביקשה הנאשמת מהמתלוננת, שכנתה לבניין המגורים, אשה ילידת 1935, להלוות לה כספים. המתלוננת סירבה לתת כספים לנאשמת, ובהמשך לאותו אירוע, נכנסה הנאשמת לדירת המתלוננת באלימות ולקחה ממנה סך של 1,300 ש"ח. הודתה הנאשמת במעשים והורשעה בעבירה של שוד, כאמור לעיל.

            בהמשך, הופנתה הנאשמת לשרות המבחן כדי שיוגש תסקיר בעניינה. לבית המשפט הוגשו מספר תסקירים שעניינם היה התמכרות הנאשמת לסמים והסיכוי לגרום לגמילתה מהסם. בסופו של הליך, הורה בית המשפט לאמץ את המלצת שרות המבחן ולאפשר לנאשמת להשתלב בטיפול של גמילה בקהילה טיפולית. בית המשפט הורה להעמיד את הנאשמת במבחן סמים טהור לתקופה של שנתיים מיום גזר הדין (9.9.01) וכן הורה בית המשפט כי הנאשמת תפצה את המתלוננת.

            בהמשך לאמור לעיל, לא מלאה הנאשמת אחר הוראות שרות המבחן. בעקבות כך, הוגשה בקשה להפקעת צו המבחן. התקיים דיון במעמד הנאשמת בו הסכים שרות המבחן על המשך הטיפול בה ובית המשפט הורה על הגשת תסקיר משלים (החלטה מיום 17.6.02). נקבע מועד להמשך דיון ואולם הנאשמת לא אותרה. הוצאו צווי הבאה שלא הועילו. בסיכומו של ההליך, הורה בית המשפט ביום 3.2.03 על התליית ההליכים וזאת עד לאיתור הנאשמת.

            חלפו שנים והנאשמת אותרה ונעצרה וכעת מתקיים אותו דיון אשר אמור היה להערך מזה זמן בבקשה להפקעת צו המבחן, דיון שלא התקיים בעבר עקב העדרותה של הנאשמת מהדיונים ואי איתורה. יובהר, כי בפועל חלפה מזמן תקופת צו המבחן ואולם הנאשמת לא עמדה בפיקוח ולמעשה לא שתפה פעולה עם שרות המבחן וכאמור לא היה ניתן להפקיע את צו המבחן בהעדרה.

2.         הטיעון לעונש:

המאשימה עותרת להורות כעת על הפקעת צו המבחן ולגזור על הנאשמת עונש של מאסר אשר ישקף את חומרת העבירה וכן את העדר שיתוף הפעולה של הנאשמת בעת בה עמדה בפיקוח של שרות המבחן במסגרת של הצו לפיקוח טהור.

           הסנגור טוען, כי לא ניתן עוד להפקיע את צו המבחן מאחר ותקופת הצו פקעה. מעבר לאמור לעיל מבקש הוא, כי בית המשפט יביא בחשבון את חלוף הזמן ולא ימצה עם הנאשמת את הדין. עוד טוען הוא, כי בנסיבות המקרה ובשים לב לחלוף הזמן יש מקום לשקול את הפניית הנאשמת לשירות המבחן  ובכל מקרה אין מקום לגזור עליה עונש של מאסר ממושך.

למען הסדר יצוין, כי למועד בו הייתה קבועה בקשת ההפקעה לדיון, ביום

          20.3.02, הוגש לבית המשפט תסקיר של שרות המבחן, בו ביקש שרות המבחן   

         להפקיע את צו המבחן ולגזור את דינה של הנאשמת.

        הנאשמת עצמה לא ביקשה לומר דבר.

3.         שיקולי בית המשפט לעניין הענישה:

במקרה שלפניי לא שתפה הנאשמת פעולה עם שרות המבחן ולמעשה, ניתקה כל קשר עימו ולא ניתן היה לאתרה. בנסיבות אלו אין היא יכולה לטעון כי חלפה תקופת המבחן באופן שבו לא ניתן עוד להפקיעה. נאשם אשר אינו משתף פעולה עם שרות המבחן ובפועל נמלט מאימת הדין באופן שלא מאפשר את איתורו, לא יכול להנות מחלוף הזמן ולטעון להתיישנות הסעד המבוקש. לכן, משאותרה הנאשמת כעת גם לאחר חלוף המועד בו הייתה אמורה להיות בפיקוח שרות המבחן, ניתן להורות על הפקעת הצו שכאמור לא מומש על ידי הנאשמת עצמה.

בהתאם לאמור לעיל, אורה על ביטול צו המבחן והפקעתו. 

מאחר ומדובר היה בעת ההיא בצו מבחן טהור ללא עונש נוסף (ופיצוי המתלוננת בעניין זה אינו בגדר של עונש נוסף) אין מניעה, כך לכאורה, לגזור על הנאשמת עונש במקום צו המבחן הטהור שהופקע. יצוין לעניין זה, כי מאז האירועים נשוא כתב אישום זה תוקנה פקודת המבחן באופן המאפשר לגזור עונש חלופי לצו המבחן המופקע, גם כאשר אין מדובר בצו של מבחן טהור. בעת ההיא היו הוראות החוק שונות ואולם, מאחר ומדובר בצו מבחן טהור, הרי שאין מניעה לגזור על הנאשמת עונש חלופי לצו שהופקע.

עם זאת, סבור אני כי נפל פגם בהליך בפני המותב שדן בתיק זה במועד הטלת צו המבחן המונע לגזור על הנאשמת כעת את העונש לו היא הייתה ראויה עקב הפקעת הצו.

סעיף 3 לפקודת המבחן, אשר היה בתוקף גם במועד בו הועמדה הנאשמת בפיקוח של שרות המבחן, מטיל חובת הסבר על מהות המבחן במובן זה שעל בית המשפט להסביר לעבריין בלשון פשוטה את משמעות הצו, ועליו להזהירו שאם לא ימלא אחר הצו או יעבור עבירה נוספת כלשהיא, כי אז צפוי הוא לענישה במקום צו המבחן שיופקע.

מעיון בפרוטוקול בית המשפט דאז, ומההחלטה שניתנה ביום 9.1.01, וכן מעיון בפרוטוקול של דיון במעמד הנאשמת מיום 17.6.02, עולה כי הנאשמת לא הוזהרה לדבר משמעויות הפקעת צו המבחן, ולא קויימו הוראות סעיף 3 לפקודת המבחן בדבר החובה להזהירה, ולשמוע את הסכמתה לעמוד בפיקוח של שרות המבחן תוך ידיעה בדבר אפשרות הפקעת הצו וגזירת עונש חילופי. בנסיבות אלו, כאשר הנאשמת לא הוזהרה ולא נתקבלה הסכמתה סבור אני , כי לא ניתן לגזור עליה כעת עונש אשר ירע את מצבה ביחס למצב בו עמדה ערב העמדתה בפיקוח שרות המבחן.